"בירדמן" או "היתרון הבלתי צפוי של הבורות" לוקח את הצופה אל תוך חוויה על וכלל חושית.

אז אמנם הסיפור הוא לא הדבר הכי חזק בו, אבל החוויה הכללית שהצליח הבמאי המחונן אלחנדרו גונזלס אינריטו("כח משיכה") לייצר אצלי פשוט יוצאת דופן.
החיבורים בין השוטים, הפס קול המדוייק והמורגש כל כך וזוויות הצילום המיוחדות כל אלו יוצרות מועמד לגיטמי לסרט הטוב ביותר באוסקר השנה.

רייגן תומסון הוא כוכב קולנוע זקן שמוכר בעיקר בשל היותו "בירדמן", גיבור על שעשה שלושה סרטים שזכורים לכולם והם הדבר היחיד שמזוהה עם רייגן.

תומסון חי בתוך תסבוכת פסיכולוגית בין האדם שהוא לבין איש הציפור והעובדה שהוא כוכב של תפקיד אחד, מה שמביא אותו לניסיון לייצר את עצמו מחדש, הפעם כשחקן תיאטרון לגיטימי בבודווי.

הוא כותב, מביים ומככב בהצגה שבמקום מסויים(לפחות בסצנות שמופיעות מתוכה) הם בעצם המאבק העצמי שלו מול עצמו וכל זה במטרה להוכיח שהוא יותר מאיש ציפור, שהוא שחקן אמיתי – ג'ורג' קלוני אמיתי.

אל ריייגן מתלווה מייק, שחקן תיאטרון חצי מאוהב בעצמו חצי דפוק לגמרי שמזלזל לחלוטין בתומסון ובטוח שהוא בלתי ניתן לעצירה על במות התיאטרון והמציאות שהן יוצרות, מה שמסבך עוד יותר את רייגן בין רצונותיו לבין המציאות.

תוסיפו לזה את סאם, ביתו שבדיוק יצאה מגמילה ומתפקדת כעוזרת האישית שלו, אישתו לשעבר, החברה הנוכחית והחבר הכי טוב\עורך דין\מפיק שלו ומה שיוצא לנו הוא חגיגה של השפעות שסבכות את רייגן יותר ויותר אל מול הבירדמן שבו.

 

נחזור לנקודה הראשונה – הסיפור, לפחות מבחינתי הוא לא חזק מספיק בשביל לזכות בפרס כלשהו. אבל כלל האלמנטים שיצרו את הסרט הזה בהחלט שווים את הפסלון.
הצילום, העריכה ובמיוחד הסאונד עושים את שלהם ושווים את הכמעט שעתיים שתקדישו לצפייה במסך.

 

במאי: אלחנדרו גונזלס אינריטו.
שחקנים: נעמי ווטס, אדוארד נורטון, אמה סטון, מייקל קיטון, זאק גאליפינאקיס.
ז'אנר: קומדיה, דרמה.
משך הסרט: 119 דק'.

טריילר:

Be Sociable, Share!